הוא בנה את אילת – ובדברי הימים: את אילות
(דברי הימים ב כ״ו:ב׳), ואחד הוא. והיתה למלך אדום, כמו שכתוב בתורה: מאת אחינו בני שעיר מאילת ומעציון גבר
(דברים ב׳:ח׳), וכן אמר בדברי הימים: אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים בארץ אדום
(דברי הימים ב ח׳:י״ז). ואפשר כי דוד לקחה ממלך אדום כי מושל היה בכל ארץ אדום, כמו שאומר: וישם דוד באדום נציבים
(שמואל ב ח׳:ו׳). ובימי יהורם בן יהושפט פשע אדום מתחת יד יהודה
(דברי הימים ב כ״א:ח׳), ואילות שלקחה דוד השיבוה אליהם. ועתה כשמלך עוזיהו לקח אילת ממלך אדום וישיבה ליהודה. ועוזיה בנה אותה אחר שהשיבה ליהודה, כי לא בנה אותה והיא ביד אדום, אלא לאחר שלקחה מידי אדום. ואפשר שנהרסו חומותיה בעת הכבוש עד שהוצרך לבנותה. וכמו וי״ו זה: הן אתה קצפת ונחטא
(ישעיהו ס״ד:ד׳) – אחר שחטאנו קצפת.
ובאמרו:
אחרי שכב המלך עם אבותיו – נראה כי קודם שמת אביו מלך, שאם לא כן, לא הוצרך לומר:
אחרי שכב המלך, ומתי היה אלא אחרי מות אביו? אלא קודם מלך כיון שנס אביו מירושלם מפני הקושרים עליו, ולא ידענו מתי הוא זה שקשרו עליו, ונס לכישה. והנה נראה מהפסוקים כי תכף שנס שם שלחו אחריו והמיתוהו שם, ונשאוהו לירושלם וקברוהו והמליכו את בנו. ואפשר כי וישלח אחריו שאמר
(מלכים ב י״ד:י״ט) לא היה תכף שהיה בלכיש אלא לאחר זמן.
ולדברי בעל סדר עולם נראה כי בשובו ממלחמת אדום ונלחם ישראל קשרו עליו עבדיו, ומקרא מסייעו בדברי הימים: ומעת אשר סר אמציה מאחרי י״י ויקשרו עליו קשר וגו׳
(דברי הימים ב כ״ה:כ״ז), ובשובו ממלחמת אדום הוא שסר מאחרי י״י שהביא אלהי שעיר. ובעל סדר עולם אמר כי בשנת שלש עשרה לאמציהו עשה מלחמת אדום, ואם כן הוא בשובו מן המלחמה אחרי שנלחם עם ישראל קשרו עליו עבדיו והמיתוהו, כל זה היה בשנת שלש עשרה לאמציהו או בשנת ארבעה עשר, והנה נשארו משני מלכותו י״ו שנה או ט״ו שנה, כי הכתוב אומר כי עשרים ותשעה שנה מלך בירושלם, והיאך היה זה? ובסדר עולם אומר גם כן: מה תלמוד לומר:
אחרי שכב המלך עם אבותיו? אלא שמלך בחיי אביו, ולא פירש כמה. ועוד אמר בו טעם אחר: מה יהורם ואחזיהו ויואש מתו מיתת תחלואים ע״י אחרים, אף אמציהו מת מיתת תחלואים ע״י אחרים. לפיכך אמר:
אחרי שכב המלך עם אבותיו – מת כמות אבותיו.
ורש״י ז״ל כתב כי אותן חמשה עשר שנה לאמציהו משקשרו עליו קשר, מלך עוזיהו, ואמציה ישב בלכיש כל אותן חמשה עשר שנה, ועוזיהו בנו מלך. ולא נראה כן לפי הפסוקים, כי הכתוב אומר כי אחר שנקבר אמציהו לקחו כל עם יהודה את עוזיהו בנו וימליכו אותו תחת אביו
(דברי הימים ב כ״ו:א׳), והוא בן שש עשרה שנה
(דברי הימים ב כ״ו:א׳), היאך מלך חמשה עשר שנה בחיי אביו? ואם יאמר כי: ויקחו כל עם יהודה את עוזיהו
(דברי הימים ב כ״ו:א׳) – כשקשרו על אמציהו ונס לכישה, אז המליכו בנו, ואז היה בן י״ו שנה, לא נראה כן, לא במלכים ולא בדברי הימים, כי אחר מיתת אביו אומר שהמליכוהו, ועוד היאך אומר הכתוב על אמציהו כי תשעה ועשרים מלך, והוא לא מלך אלא י״ד שנה? ואם היה מתחבא בלכיש ט״ו שנה, מה מלכות היה זה? ועוד כי לבנו אינו מונה אלא שתים וחמשים שנה, והם אחר מות אביו, כי כן כתוב, כי בן ששה עשר היה במלכו ונ״ב שנה מלך, ואותן ט״ו שנה אם תמנה אותן לבנו, הרי מלך ס״ז. והראיה שהוא מביא מהימים שעמד הבית, אינה ראיה כי ב׳ חשבונות תמצא בימי הבית, כי אם תמנה מתחלת בנין הבית עד ג׳ ליהויקים שבא עליו נבוכדנצר, תמצא ארבע מאות ועשר ושלשה חדשים. ואם תמנה עד שחרב הבית מכל וכל, בי״א שנה לצדקיהו, תמצא ארבע מאות ותשע וששה חדשים. ועוד, לדבריו כי היה הקשר ט״ו שנה, והוא עומד בלכיש, היאך היה זה, והכתוב אומר כי בנוסו ללכיש שלחו אחריו והמיתו שם, ואם אחר ט״ו שנה היה, לא היה אומר: וישלחו אחריו
(מלכים ב י״ד:י״ט), כי אחריו נראה מיד אחר שנס שם שלחו אחריו.
אלא הנראה בזה כי מלחמת אמציהו עם אדום ועם ישראל היתה עד י״ד לאמציהו. כי מארבעה עשר ואילך לא יכול להיות, כי בשנת ארבעה עשר לאמציהו מת מלך ישראל, ואם תרצה לומר כי בשנת שלש עשרה לאמציה היתה המלחמה, כמו שאומר בסדר עולם, אבל הקשר שקשרו עליו לא היה אלא סמוך למיתתו. ומה שאמר בדברי הימים: ומעת אשר סר אמציהו מאחרי י״י ויקשרו עליו
(דברי הימים ב כ״ה:כ״ז) – רוצה לומר מעת אשר סר מאחרי י״י החלה הרעה לבא עליו, שהרי נגף במלחמת ישראל, ועוד בכל יום ויום ענינו היה ברע עד סוף ימיו שקשרו עליו עבדיו, וזאת קשה מכלם, שנס מפניהם לכישה וישלחו אחריו והמיתוהו שם. והכתוב קצר וסיפר הרעה האחרונה כי כן דרך הכתוב בהרבה מקומות. ומ״ש:
אחרי שכב המלך עם אבותיו – לומר כי תכף שמת אביו החלה ההצלחה לבא, כמו שהיה הפכה בחיי אביו, כמו שאומר בדברי הימים: ובימי דרשו את י״י הצליחו האלהים
(דברי הימים ב כ״ו:ה׳), ותחילת הצלחתו הוא שהשיב אילת ליהודה.